מבנה הכלי
הכלי מורכב מ-62 עקרונות הניתנים לבחינה בכל מיזם או תשתית בישראל ומעידים על השפעת המיזם על סביבתו הטבעית, החברתית והכלכלית.
עקרונות המדידה מסודרים בחמישה פרקים המתחלקים לתתי־פרקים, לפי מחזור החיים של מיזם בישראל:
- הכנות וטרום־תכנון: האתר והפרוגרמה, צוות התכנון, חקר, סקרים ותיעוד;
- עיצוב ותכנון: מים, קרקע וצמחייה, משאבים וחומרים, חברה וקהילה;
- ביצוע: מבנה ארגוני ונוהלי עבודה, ניהול אתר הבנייה וסביבתו;
- תפעול ותחזוקה: צמחייה והשקיה, מרכיבי הפיתוח הדוממים, היבטים אקולוגיים;
- מצוינות: מדידה וחינוך, חדשנות, ערים חכמות, פיצוי סביבתי.
יישום מספר רב של עקרונות במלואם, קרי הגעה לרמת הישג גבוהה, יקדם תפקוד אקולוגי וחברתי גבוה יותר וניהול נכון יותר של משאבי המיזם מאשר ברמת הישג נמוכה.
שיטת המדידה ורמות הישג
שיטת המדידה לרמת ההישג של העקרונות היא סמי־כמותית ומסתמכת על יכולתו של צוות התכנון להעריך את רמת הקיימות בתחום המיזם, בשטח התכנון וסביבתו. כל עקרון קיימות מתחלק לארבע רמות הישג (מדדים) המשוות את התכנון או הביצוע למצב השטח טרום־הפיתוח.
לדוגמה, בעיקרון המודד שירותי מערכת אקולוגיים נבדוק אם ועד כמה היטיב התכנון עם שירותי המערכת בתחום המיזם. תכנון "בר־קיימה" מייצג פיתוח בעל אפס השפעה שלילית (zero negative impact) על תפקוד שירותי המערכת שנמדדו בעיקרון. תכנון "מרפא" (Regenerative) משפר את תפוקת שירותי המערכת של שטח התכנון בעקבות הפיתוח. רמות ההישג "משופר" ו"שיפור ניכר" מעידות על מאמצים למיתון השפעות שליליות של הפיתוח על שירותי המערכת בשטח המיזם.
רמות ההישג האפשריות (הניקוד הניתן הוא אוטומטי):
- לא רלוונטי = העיקרון לא יכול להיות מיושם במיזם ונגרע מסך הציון האפשרי.
- ללא הישג = 0 נקודות – כלומר, העיקרון רלוונטי אך לא השיג ציון;
- משופר = 1 נקודות;
- שיפור ניכר = 2 נקודות;
- בר־קיימה = 6 נקודות;
- מרפא = 10 נקודות;
ייצוג התוצאה – היקף הטמעת היבטים של קיימות במיזם
בסיום הבחינה מתקבל ציון המתורגם לגרף המציג את החוזקות ואת החולשות של המיזם בהתייחס להטמעת היבטים של קיימות. הציון המשוכלל יחסי למספר העקרונות שנמדדו בהערכה, וכך, ככל שההישג גבוה יותר הציון בפרק הנמדד יהיה קרוב להיקף החיצוני של הגרף, ולהיפך, ככל שההישג נמוך יותר הציון יהיה קרוב למרכז.
טווחי הציונים לפי שיטה זו:
0%–17% – משופר;
17%–33% – שיפור ניכר;
33%–100% – בר־קיימה;
100%–160% – מרפא.
בשיטת ציון זו, מיזם המשיג 100% (הקו המקווקו בגרף) יהיה מיזם בר־קיימה שבאופן משוקלל אינו בעל השפעה שלילית על סביבתו.
עצה 1
לצד כל עיקרון מומלץ לרשום הסבר וסיבה למתן הניקוד. כלי המדידה המקוון יסכם את הנקודות לדוח המציג פירוט של רמת ההישג, אותו ניתן לשתף עם חברי צוות התכנון, רפרנטים ומזמיני העבודה.
סוגי התוכניות
הכלי גובש מתוך תפיסה שנדרש לנהל תהליך הערכה מהיר ונגיש בהתאמה למגוון סוגי תוכניות, על פי שלב התכנון והאישור של מיזם, לרבות בחינת תוכניות הנמצאות בשלב סטטוטורי שהוא שלב קריטי לווידוא הטמעת היבטים של קיימות ותקציבים במיזם. אין הגבלה לגודל המיזם, והכלי מתאים למיזמים במגוון היקפים. שלבי התכנון שמתאימים לשימוש בכלי:
- תוכניות אב, תוכניות שלד;
- תוכנית מתאר מפורטת;
- תכנון מפורט לביצוע;
- ניטור לאחר מסירה.
מיזם בתכנון לעומת הערכת מיזם שבוצע
הכלי תוכנן כך שבמיזמים הנמצאים בשלבי תכנון יש לקיים את התנאים המוקדמים בכל רמת הישג על מנת להגיע לרמה הבאה, כלומר על פי סדר עולה של המדדים. זאת אומרת, לא ניתן להגיע לרמת ההישג הבאה ללא עמידה בהנחיות לפי סדר הופעתן (א, ב, ג וכדומה)…
במיזמים שנבחנים במבט לאחור (מיזמים שהושלמו או מיזמים שהחלו בתהליך התכנון לפני שנים, ו/או לאחר סיום-מסירה של המיזם) יכול להיות מצב שבו רמת ההישג תהיה "מרפא" או "בר־קיימה" מבלי לקיים את כל התנאים ברמות ההישג הקודמות ("משופר" או "שיפור ניכר"). ניתן להסביר בהערות הנלוות את הסיבות להישג הגבוה.
עצה 2
על מנת לקבל הערכה מהירה, מומלץ לקרוא את הגדרת העיקרון הנמדד ולשאול "מהי השפעת הפיתוח על שטח המיזם? האם היא שלילית או חיובית?" ובכך למקם את המדידה ביחס לרמות ההישג. כאמור, תכנון "בר־קיימה" מייצג פיתוח בעל אפס השפעה שלילית.
הביטוי הגרפי להיקף הטמעת היבטים של קיימות במיזם
קיימים 2 גרפים המציגים את רמת הטמעת ההיבטים של קיימות במיזם: ראשון שמציג השוואה של הישג רמת הקיימות בין חמשת פרקי הכלי; השני שמציג את רמת הקיימות של ארבעת תתי־הפרקים של פרק 2 עיצוב ותכנון (הפרק הארוך ביותר בכלי המדידה).
השוואת חלופות
- הכלי מאפשר להשוות חלופות מאקרו שיש בהן הבדלים מובחנים, דוגמת:
– חלופות איתורי קרקע או מיקומים שונים של קו כחול;
– פריסה מובהקת שונה של ייעודי קרקע וכולי;
– שוני מהותי במפלסים. - בעת בחינת חלופות, רצוי להתמקד בפרק 2 עיצוב ותכנון ולבחור מראש רשימת עקרונות תכנון שרלוונטיים להשוואה. כל שאר העקרונות שנמצאו כלא רלוונטיים לסוג המיזם הנמדד ידורגו כ"לא רלוונטיים" (ראו הסבר בסעיף "מבנה הכלי ורמות הישג" לעיל).
הדגשים נוספים בשימוש בכלי
- רלוונטיות הכלי לשיפוט רמת הקיימות בתוכניות אב, תוכניות מתאר ותוכניות מתאר מפורטות מדידת הקיימות מומלצת בבחינת תוכניות ברמת תכנון מוקדם או ראשוני (תוכניות סטטוטוריות, תוכניות אב, תוכניות רעיוניות, וכולי). אומנם לא ניתן בתוכניות אלו לצפות להישג ברמת הקיימות שמתוכננת לביצוע, אך ניתן לוודא היערכות להטמעת הנושאים דרך כתיבת הוראות או תקנון לתוכנית וגיבוש תקציבים להבטחת הטמעת הנושאים בהמשך, לרבות בנושאים הקשורים לביצוע, תפעול ותחזוקה. היבט זה מקבל חשיבות יתרה כאשר מיזם הופך למיזם "תכנון ביצוע" או כאשר צוותי תכנון מתחלפים וכולי. כפי שהוגדר לבחינת חלופות, לא כל העקרונות יהיו רלוונטיים לכל המיזמים. על הצוות המעריך להחליט אם עיקרון הקיימות רלוונטי או לא רלוונטי למדידה במיזם מסוים. לדוגמה, בפיתוח מתחם שאינו כולל גופי מים, עיקרון "2.1.4 שימור וטיפוח בתי גידול מימיים" אינו רלוונטי. הערה זו נכונה לכל שלבי התכנון.
- הכלי אינו מסמך הוראות תכנון, אלא מיועד למדידת היקף הטמעת עקרונות הקיימות במיזם הכלי אינו מספק בשלב זה הוראות תכנון ספציפיות או מדדי סף (benchmarks) למרכיבי תכנון. גיבוש מדדי סף והמלצות תכנון כוללות באופן מדעי דורש איסוף נתונים ממספר רב של מיזמים. הנחיות והוראות מבוססות מדידות שטח יהיו זמינות בהמשך. גופים או חברות המעוניינים ביצירת מדדים אלו מוזמנים לפנות אל צוות כלי המדידה.
- עידוד וחידוד שיח ודיון על היבטי הקיימות במיזם מומלץ להוסיף תיאור קצר לבחירת רמת ההישג בעת שיפוט רמת הקיימות של מיזם. תיאור זה מתעד את תהליך התכנון, ומשמש נקודת מוצא לדיון בעת הצגת התכנון ללקוח ובוועדות התכנון.
- הטמעת הקיימות במיזם פיתוח הוא תהליךייתכן שבעת שיפוט מיזם תתקבל תחושה שיותר מדי עקרונות הם "ללא הישג". הטמעת היבטים של קיימות במיזם הוא תהליך, ונכון להיום לא כל העקרונות זוכים לדיון או הטמעה במהלך התכנון. עם זאת, הכלי מציג גם עקרונות תכנון חדשניים שאינם מקובלים היום בשוק, בידיעה ובתקווה שרף התכנון והביצוע יהיו במגמת שיפור.
נספח מעודכן לחישוב ביומסה צמחית
ישנן מגוון דרכים לחישוב הביומסה הצמחית באתר. אנו מביאים כאן חלופה שהותאמה לרמות ההישג של כלי המדידה ע"י ד"ר חצב יפה מהמעבדה לנוף בר קיימה, הפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים, בטכניון.
להורדת קובץ אקסל נספח לחישוב ביומסה צמחית
